היי, אני טל.
ואני משוגע על קרמיקה.
כשאני מדפדף באלבומים הישנים, אני רואה לא פעם שהאהבה שלי לקרמיקה התחילה כבר כשהייתי תינוק. כמו הרבה ישראלים שנולדו וגדלו כאן בשנות ה-80, גם אצלנו בבית היו ואזות מהודרות, קריסטלים יוקרתיים יותר ופחות, בובות פורצלן קיטשיות להחריד, וכמובן, הכדים וכלי ההגשה של "בית היוצר", "לפיד" ועוד.
לכן, זה לא מפתיע שבחרתי בחומר (Clay) כפלטפורמה העיקרית לחקירה האמנותית שלי. דרך העבודה בסטודיו אני בוחן טקסטורות, חומרים, צורות, צבעים, ונמצא בתהליך מתמיד של למידה ויצירה.
לא, ברצינות. זו ממש אובססיה.
במסגרת לימודים מתקדמים במחקר התרבות, עסקתי במגוון היבטים של הקרמיקה על התרבות והחברה האנושית. המחקרים שלי בחנו את המגע שבין אסתטיקה ופונקציה וסקרו תופעות חברתיות, כלכליות ורגשיות שמעורבות בפריטי אמנות.
ב-2016 הצגתי בתערוכה זוגית במסגרת שבוע האיור בתל-אביב, יחד עם האמן המופלא דייב יעקב. התערוכה שלנו – "זה תלוי" – עסקה בחיבור בין איור לקרמיקה ובהרבה מאוד כביסה מלוכלכת שכיבסנו שם החוצה.
פעילות אמנותית
תערוכות ומחקר אקדמי של שדה האמנות השימושית בישראל ובחו"ל
אני גר ועובד באניעם – מושב קטנטן במרכז רמת הגולן. הכפר שלנו ממוקם בלב שמורת טבע, ויש בו כפר אומנים ויוצרים, ובעיקר, המון מרחבים טבעיים שממלאים אותי באוויר ובהשראה.
מאז ומתמיד הייתי טיפוס של בית, אני עובד מהבית, הסטודיו שלי צמוד לבית, ומבחינתי הבילוי האולטימטיבי הוא – טוב, כבר הבנתם – להישאר בבית. בגלל זה חשוב לי לחיות בסביבה צבעונית, משמחת, שיש בה המון (המון!) דברים יפים לראות בכל פינה. העבודות שלי והאמנות שלי לגמרי מתחברת לחיפוש הזה שלי אחר הכיף והשמחה בחיים.
דברו איתי ב-WhatsApp