כמדי שנה, עם תום החורף גזמתי את עץ התפוחים שלנו, כהכנה לאביב המתקרב. נאמן למשפט הידוע "הגזמת וגם פינית לזבל?!", התעצלתי לפנות את הענפים הגזומים, והשארתי אותם זרוקים באחת מהפינות בגן.
הימים חלפו, ובאחד הטיולים שלי בגינה ראיתי כמה שהם יפים ככה, כשלעצמם. מוכה השראה, אספתי ענפים יבשים, ופיזרתי אותם באגרטלים ברחבי הבית. מתוך הרגל, ובלי לחשוב, שמתי גם קצת מים.
מה רבה הייתה פליאתי, כשכמה שבועות אחר כך, הם התחילו ללבלב ואפילו לפרוח. כנראה שהם לא קיבלו את הממו שאומר שהם כבר לא מחוברים לכלום, והמשיכו לעשות את מה שענפים עושים באביב – ללבלב בלב שלם.
במרוצת הזמן בדקתי מגוון רחב של ענפים מעצים ושיחים אומללים שפגשתי בדרכי. ההצלחות הכי גדולות היו עם ענפי צמחים ממשפחת השזיפיים (Amygdaloideae), ולפני שאני מאבד אתכם בגלל הלטינית, אספר שזה די פשוט: אגס, אפרסק, משמש, שקד, תפוח וכמובן – השזיף. הם מפגינים כושר צמיחה נהדר אם מעבירים אותם לכלי מיד לאחר הגיזום, וחלקם (כמו הענפים מעץ התפוח שלי, שנותן פירות דוחים ומגעילים, אבל ענפים מרהיבים) אפילו הוציאו עלים ירוקים ופרחים כאילו כלום. כדאי לעשות את זה באביב כי אז תקבלו תוצאה מרהיבה כפליים, אבל גם בקיץ זה עובד יופי.
אז בפעם הבאה שאתם גוזמים את הגינה, או רואים את הגנן ברחוב הסמוך מקצץ ענפים וצמחים, עשו ניסיון, קחו כמה הביתה ושימו אותם באגרטל. יכול להיות שתחכה לכם בסוף הפתעה מלבבת ומלבלבת 
דברו איתי ב-WhatsApp