בחודשים האחרונים אני חוקר ולומד הרבה על האינטראקציה בין צמחים לכלים שבהם הם גדלים. זה לא כזה פשוט כמו שנראה. צמחים מסויימים צריכים עציץ אוורירי שייאפשר חדירת חמצן מדפנות הכלי (טרקוטה בשריפה נמוכה תהיה אופציה מושלמת עבורם), אחרים אוהבים כלים עם שטח פנים גדול ומחוספס כדי להיאחז בו (כשהגיע זמנם לעבור לכלי גדול יותר, פשוט שוברים את העציץ הקודם). יש כאלו שצריכים הרבה חורי ניקוז, אחרים רוצים פחות, וכן הלאה דרישות וצרכים ותנאים.

ויש כמובן את העניין של אסתטיקה. הקרוטון הצבעוני ייראה מצויין בכלי שקט ואלגנטי, שלא ייגנוב לו את ההצגה. טחבים ושרכים נראים הכי טוב בכלים אורגניים, שיש להם טקסטורה שמשלימה את הצימוח המסקרן והקדמוני-משהו. הקלתיאה המהודרת תיראה נהדר בכלי טרקוטה בגווני אדמה רגועים, סנסיווה תשתלב טוב עם כלים ארוכים שידגישו את הצימוח הגבוה שלה, ועוד ועוד.

בקיצור, אתם יכולים בטח לדמיין איזה כיף זה ליצור את העציץ המושלם לצמח המושלם, ולשלב את שתי האהבות הגדולות שלי – צמחים וקרמיקה – בסינכרוניות נהדרת 

ומה עושים בפינות שבהן אין מספיק אור לעציץ? פשוט מאוד  יוצאים לגינה ומסדרים בצ'יק-צ'אק זר גדול ופרוע ומשובב של פרחי העונה ועשבי הגן.